יום שישי, 22 בפברואר 2013

אזרחי ישראל הפכו מטרה לסחיטה


בשנים האחרונות אני מרגיש יותר ויותר כמו לימון שמנסים לסחוט ממנו עד טיפת המיץ האחרונה. לאן שלא אפנה לאן שלא אלך, מנסים להכניס את היד לכיס שלי, לסדר אותי, לגזול ממני בעורמה.

לא משנה אם זה גוף ממשלתי או ציבורי, רשות מקומית או תאגיד עסקי - בנק, עירייה, ביטוח לאומי, חברת סלולר - בעיני כולם הציבור הפך ליעד לסיכול ממוקד. אנחנו, האזרחים, הפכנו מטרה למסחטת כסף, וכל האמצעים כשרים, גם אם צחנתם עולה עד לב השמיים.


 כל צורך, כל אי-ידיעה, כל תמימות, כל חולשה, כל היסח דעת מנוצלים בצינית מרושעת כדי לחלוב עוד ועוד כסף או כדי למנוע מאיתנו את הזכויות שמגיעות לנו בדין. ולא רק זה, גם לא מהססים להשתמש בהתחכמויות נבזיות פשוט כדי להפיל אותנו בפח.

לפעמים זו סתם שיטת "מצליח", שהייתה כה חביבה על חברות הסלולר. מחייבים על דברים שלא היו ולא נבראו או סתם או דוחפים שירותים שמעולם לא ביקשנו או אף דחינו במפורש, בתקווה שלא נשים לב. ואם במקרה התגלתה התרמית, או אז מופעל מכבש התשה של לך ושוב, המתנה של שעות למענה קולי ועוד טרטורים אינסופיים כיד הדמיון הטובה. בסופו של דבר, מי שהתעקש, התמיד ולא נשבר, כספו יוחזר לו, אך ללא ריבית והצמדה וללא כל פיצוי על הזמן המבוזבז ועוגמת הנפש.



אבל הסיוט האמיתי הוא העברת צורכי הקיום הבסיסיים שלנו - מים, בריאות, סיעוד, חינוך, תחבורה ועוד - לידיים פרטיות, מה שנקרא "הפרטה", או במילים מכובסות פחות, מכירת חיסול של נכסי המדינה למקורבים. אנחנו נדרשים לשלם יותר ויותר כדי לממן משכורות שמנות ותנאים חזיריים למנהלים, ומקבלים פחות ופחות, כי בכל מקרה אנחנו שבויים וצריך לחסוך בהוצאות.

כמובן, כאשר האזרח הישראלי הוא זה שאמור לקבל את מה שנגזל ממנו, אין שום סנקציות נגד הגזלנים, אבל כשהעניינים מתהפכים, המצב שונה לגמרי. שונה לגמרי! אם מר או גברת ישראלי לא ישלמו או יאחרו לשלם, הם יאכלו אותה בגדול. כאן הם ישלמו ריבית והצמדה וקנסות שעברייני השוק האפור המרושעים ביותר לא היו חולמים לדרוש.


ובכלל, גופים ציבוריים ופרטיים רבים עלו על וואחד פטנט - שוכרים חברות גביה ומשרדי עורכי דין רודפי בצע שמטילים טרור משפטי על אזרחים תמימים שאין להם אמצעים להתגונן, גובים דמי טיפול שערורייתיים ומנפחים חובות בשיעורים מטורפים. במקרים רבים חוב קטן תופח לממדים מפלצתיים שגורמים לקריסתם הכלכלית והנפשית של החייבים, שלא לדבר על משפחות שנזרקות מביתן, תרתי משמע, לרחוב בחוסר כל. כל זאת בחסות החוק, כמובן.

ובתי המשפט, מי שאמונים על הצדק לכאורה, כמעט תמיד משתפים פעולה עם המערכת ובאים אל האזרח הפשוט בדקדוקי עניות, כאילו אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להסתובב עם עורך דין צמוד ויודעים ויכולים להתמודד עם אינסוף הדרישות שניתכות עלינו. לא אחת, האטימות של שופטים כלפי אזרחים חסר אונים מוציאה מהדעת ממש. אנחנו אשמים עד שלא הוכחה חפותנו, וגם אם איכשהו הוכחנו את חפותנו, עדיין יטילו בנו ספק שאולי בכל זאת רימינו את המערכת.


הגיע הזמן לשים קץ לטרור הזה, להתעללות ולהתעמרות. לא ייתכן שנחיה כחיות נרדפות במתח ופחד מתמידים מאיפה תיפול עלינו הצרה הבאה, שכל צלצול טלפון לא מזוהה יקפיץ אותנו. אסור להמשיך עם הנוהג הנפסד של עיקול חשבון בנק ורכב ללא כל הליך משפטי ולעתים אף ללא הודעה מראש.

וצריך גם לקבוע קנסות גבוהים לכל מי שמשתמש בשיטת "מצליח" כדי לנסות לחלוב כספים שלא מגיעים לו, ולהטיל סנקציות חמורות במקרה שיוכח חוסר תום לב. שבענו ועייפנו כבר מההתחכמויות וממסע ההתשה שמעבירים אותנו.

הגיע הזמן שנתרומם על רגלינו האחוריות ונדרוש להחזיר את השפיות והשקט לחיינו.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה