יום רביעי, 20 במרץ 2013

למי אני כותב בעצם?

"יוסי, תנוח קצת" כתב לי חבר לפני זמן מה, אחרי יום פעיל במיוחד בפייסבוק. ואכן, לפעמים אני ממש מפציץ – כותב סטטוסים, מביא קישורים לכתבות באתרי חדשות ופוסטים בבלוגים, משתף תמונות וסטטוסים של אחרים, ובכלל מביא מכל טוב האינטרנט. ולא רק שם, גם בטוויטר ובגוגל+, אם כי שם ההד אינו כה רב.

ואיך אני יכול שלא לפרסם? כל יום אני נתקל באינספור סיפורים מקוממים על עוולות, שחיתויות, ניצול שררה, טיפשות תהומית, דיסאינפורמציה, שקרים גסים ועוד. אני רואה את כל הדברים האלה וחושב: אנשים חייבים לדעת על זה! אנשים חייבים לדעת מה מתרחש סביבם! עד כדי כך זה בוער בי, שאפילו הרגשתי צורך לפתוח בלוג כדי לדבר ולספר על הדברים שמציקים לי.

וכן, לפעמים אני שואל את עצמי, בשביל מה זה טוב? מה הטעם? הרי בכל מקרה רוב החברים שלי בפייסבוק כבר יודעים את הדברים האלה. מה זה מועיל שאנשים שמסכימים איתי עושים לי לייק ו/או משתפים הלאה עם חבריהם שגם חושבים כמוהם? ואלה שלא מסכימים איתי, בכל מקרה לא מקשיבים באמת, לא מנסים להבין, אלא רק מחפשים את משפט המחץ המתחכם שיבטל את מה שאני אומר.

כן, זה מייאש. מייאש לראות שרוב האנשים ממשיכים לבלוע את הדיסאינפורמציה, השקרים והטיוחים של התקשורת "הממוסדת" ולא מעניין אותם באמת מה קורה. כל עוד הדברים לא נוגעים בהם ישירות, לא מזיז להם, והם עיוורים לעובדה שבקרוב מאוד זה ייגע בהם, ואז יהיה מאוחר מדי.

אז למי אני כותב בעצם?

בשנות השבעים פעלה בארגנטינה להקת רוק פולק/מתקדם בשם Sui Generis (מלטינית, מיוחד במינו), שבתקופת דיקטטורת הגנרלים חבריה הילכו על חבל דק מאוד ופרסמו שירי מחאה כנגד השלטון. למרבה הפלא הם לא מצאו את עצמם נופלים ממטוס באמצע הלילה ולא נאלצו לגלות מארצם כמו אומנים רבים אחרים.

אחד מהשירים האהובים עליי, Para quien canto yo entonces (למי אני שר בעצם), מדבר בדיוק על ההרגשה שתיארתי למעלה.

אתם מוזמנים להגביר את הרמקולים למלוא העוצמה, להישען לאחור, להקשיב לשיר הנפלא, ולמי שלא דובר ספרדית, לקרוא את התרגום שלי למילים.




למי אני שר בעצם / Sui Generis
Para quien canto yo entonces / Sui Generis
למי אני שר בעצם?
הרי פשוטי העם לעולם לא מבינים אותי,
הרי האחים עייפו
לשמוע את המילים ששמעו תמיד
הרי אלה שיודעים לא צריכים שילמדו אותם
הרי זה שאני אוהב עדיין נמצא ברחמך
Para quién canto yo entonces
Si los humildes nunca me entienden,
Si los hermanos se cansan
De oír las palabras que oyeron siempre
Si los que saben no necesitan que les enseñen
Si el que yo quiero todavía está dentro de tu vientre
אני שר לאנשים האלה
כי גם אני אחד מהם
הם כותבים את הדברים
ואני מחבר להם מנגינה ומילים
הרי כשהם זועקים באים האחרים
ואז הם משתתקים
הרי אני יכול להיות רק כן יותר מהגיטרה שלי
Yo canto para esa gente
Porque también soy uno de ellos
Ellos escriben las cosas
Y yo les pongo melodía y verso
Si cuando gritan vienen los otros
Y entonces callan
Si solo puedo ser más honesto que mi guitarra
אני שר בשבילך
זה שמזיז את השעונים לאחור
זה שכבר לעולם לא יוכל להשתנות
ואף פעם לא שם לב שביתו הולך ומתמוטט
Yo canto para usted
El que atrasa los relojes
El que ya jamás podrá cambiar
Y no se dio cuenta nunca que su casa se derrumba

איני יכול שלא לחוש גוש נתקע לי בגרון כשאני מקשיב לשורות האחרונות "אני שר בשבילך, זה שמזיז את השעונים לאחור, זה שכבר לעולם לא יוכל להשתנות, ואף פעם לא שם לב שביתו הולך ומתמוטט".



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה